מאלפי כלבים יודעים לספר כי כלבים יודעים לזהות את בעליהם ממרחק של 150 מטרים. כלומר, הכלב יכול לפי חוש הריח שלו לזהות האם הדמות שמולו היא אמתית או מזויפת, גם אם היא נראית בדיוק כמו הבעלים מבחינה חזותית.

אנחנו אמנם לא כלבים, אלא "רק" בני אדם, אבל יש לנו יכולות זיהוי מרחוק משל עצמנו. במקום חוש הריח אנחנו נעזרים בחוש הראייה ובמקום לזהות את הכלבים שלנו אנחנו מזהים מותגים. כך למשל, החקלאי הפיקח יודע לזהות את סוג הטרקטור שניצב מולו בקצה השדה לפי הצבע.

שכן, יצרני הטרקטורים, לצורך הדוגמא, מיתגו את המוצרים שלהם באמצעות צבע. ישנו יצרן שכל המוצרים שלו הם בצבע ירוק, ישנו אחד בצבע כחול וכן הלאה.
 

במידה והמוצר שאותו אנו מקדמים איננו רהיט או פריט שיוצר דומיננטיות בחלל הבית, אז בהחלט שיש מקום לאמץ אץ הגישה החקלאית הנ"ל. השימוש בצבע ובצורה יכול לסייע לנו רבות בבידול ובמיתוג לאל כל השקעה כספית ניכרת.

הכול מתחיל ונגמר במחשבה פשוטה ונקיה, ללא כל מיני רעשים שמומחים לפרסום מנסים למכור לנו בעל ככורחנו.

מיתוג כל צבעי הקשת
אם נתקדם מן השדה החקלאי אל השדה התקשורתי, נזהה שגם פה יש שימוש מושכל בצורה ובצבע. כך יש מכשירים סלולאריים שניתן לשייך ליצרנים לפי הצורה שלהם. בתחום התעופה ניתן לזהות יצרנים של מטוסים לפי צורת החלונות.

יש יצרן עם חלון עגול סימטרי, יש חלונות מלבניים ויש אליפסות. בשורה התחתונה, המונח לוגו כבר מזמן איננו מתייחס רק לסמל המסחרי אלא למכלול שלם של מאפיינים. מכאן גם ניתן להבין את הכוח של הדבר החלקלק הזה שנקרא עיצוב גרפי.

לכל פרט ופרט במוצר יש משמעות בכל מה שנוגע בידול ומיצוב. בסביבה העסקית של המאה ה-21, מיתוג זה תהליך שדורש ניצול של מלוא המשאבים העומדים לרשות הארגון. אלא שהחכמה זה לא להשקיע משאבים כספיים בתהליך אלא לחשוב מחוץ לקופסא. דווקא ההיצמדות לעקרונות הבסיסיים כפי שלמדנו מיצרני הטרקטורים יכולה להניב את התוצאות הטובות והמועילות ביותר. הפשטות והשכל הישר הם הבסיס שממנו צריך לצאת ואליו תמיד ניתן לחזור.