את סיפורו של יהונתן גפן על האיש הירוק כולם מכירים. כן, אותו איש ירוק שגר בבית שכולו ירוק, ברחוב שכולו ירוק ובארץ שכולם שם בדיוק כמוהו, אנשים ירוקים.

הטוויסט מגיע בדמותו של איש כחול שמופיע ממש – out of the blue, תרתי משמע.

כשחושבים על לוגו, תמיד כדאי לזכור את הסיפור הנפלא הזה. כל מה שנדרש על מנת לבצע מהלך מוצלח של מיתוג זה לברור את הצבע הנכון בקונטקסט הנכון.

כי בסיפור על האיש הירוק כולם זוכרים עולם ירוק, אם כי לא בפורטרט. כלומר, אף אחד לא ממש זוכר כל פרט ופרט בעולם הירוק. אבל את האיש הכחול כולם זוכרים גם זוכרים. אם תשכילו לחשוב על איש כחול ברמה של המיתוג והבידול, כבר פתרתם חצי מהבעיה או האתגר השיווקי.

לא משנה כמה שעות תשקיעו בעיצוב הלוגו, ללא הטוויסט ברמה החזותית המטרה של התקבעות בתודעת הציבור לא תושג.

כמובן שלא חייבים לעשות טוויסט עם צבע, אפשר גם עם צורה או סגנון- אבל מה שחשוב זה שיהיה טוויסט.

כן, כן, כן, לא!
אם ננסה לחשוב על זה ברמה מופשטת יותר, ניתן לומר כי המיתוג בנוי על עיקרון שבירת השגרה. ברגע שיוצרים משהו שונה, בולט, אחר- משיגים תשומת לב ומלאכת השיווק מתחילה לעבוד. מיתוג באמצעות תשדירי רדיו למשל יתבסס על קול שונה שיגרום למאזינים לזקוף אוזניים ולנסות להאזין ביתר שאת לדובר המשונה והשונה שבוקע מבעד לרמקול.

אם נשוב לסוגיית העיצוב של לוגו חדש, מספיק אם במקום עיגול או מרובע נלך על משולש או אפילו טרפז לא סימטרי. צבע, צורה, צליל, דימוי מוכר בשינוי קל- כל דבר שיכול לגרום ללקוחות הפוטנציאלים להעניק למותג תשומת לב בנוספת, זאת המטרה האמיתית שלנו כמשווקים. כאשר פונים לחברה שמתמקד במיתוגים ובעיצוב של סמלילים, למעשה מחפשים את החשיבה מחוץ לקופסא.

כל השאר זה כבר עניינים טכניים שלא נותנים שום ערך מוסף. לצורך המחשה לפני סיום, תיקחו סמל מוכר או אפילו מוצר מוכר ותצבעו אותו בצבע שונה. נגד קרטון חלב בצבע סגול אז. מהר מאוד תגלו כי אין אחד בסופר שלא עוצר מול המדף כדי לבדוק את המוצר הכביכול חדש.